יותר ויותר אנשים פונים למנוע החיפוש גוגל כדי למצוא עוד פרטים על הדייט הפוטנציאלי. לפעמים לא צריך יותר משם פרטי ועיסוק כדי להגיע לאימייל, ואפילו לטלפון. מצד אחד, זה קצת מפחיד. גם מצד שני. אבל כבר אי אפשר בלי זה

מאת שרית פרקול

הוא פנה אליה בתוכנת מסרים מיידים, אמר שהוא מדריך תיירים, הוסיף ששמו הפרטי אליפלט (השם האמיתי, נדיר וארכאי באותה מידה, שמור במערכת). נו, ואחר כך הוא התפלא שהיא כבר ידעה את שם המשפחה שלו ובאיזה יישוב הוא גר... נפלאות גוגל.

כמעט 35% מבין 2,546 המבקרים שהשתתפו בסקר שנערך באחרונה באתר היכרויות אמריקני הודו שהם מנסים למצוא עוד מידע על האדם שאיתו הם אמורים לצאת לפגישה עיוורת, על ידי הקלדת שמו במנוע החיפוש המוביל. רוב הנשאלים אמרו שהמידע שנמצא לא שינה את החלטתם, אבל 2 אחוזים דיווחו שמצאו בגוגל מידע שגרם להם לוותר על רעיון הפגישה.

יותר ויותר אנשים מבינים את כוחו של האינטרנט, וכמה קל למצוא בו מידע שבעבר לא היה זמין לציבור הכללי. אנשים משתמשים באינטרנט כדי לבדוק את אמינותו של אדם מסוים, לוודא שהוא אכן אמר להם אמת בקשר לעברו. במקרים רבים, ניתן ללמוד מתוצאות החיפוש על ההשכלה של אותו אדם, מקומות עבודה קודמים, תואר, תחביבים ועוד הרבה מידע. למעשה, אמריקנים תושבי קליפורניה, למשל, יכולים אפילו לוודא אם לאדם מסוים יש תיק פלילי. יש אתרים אמריקנים שמספקים מידע על דוחות מהירות, בעלות על בתים, פשיטות רגל, פיגור בתשלום המשכנתה ועוד, שלא לדבר על אתרי גיניאולוגיה, המאפשרים לאדם לפרסם את אילן היוחסין שלו (באלה אפשר למצוא גם די הרבה ישראלים).

לפי סקר אמריקני אחר, שהתפרסם הקיץ על ידי אתר היכרויות המיועד לאנשים עובדים ועסוקים במיוחד, 43% מבין 1,167 הרווקים שהשתמשו בשירותי האתר מסרו שגיגלו מישהו לפני הפגישה הראשונה איתו. על השאלה אם נעלבו כשהסתבר להם שהצד השני נעזר בגוגל כדי לברר עליהם עוד פרטים, 88% מהנשאלים השיבו "מה פתאום, גם אני גיגלתי אותו".

לגבי ישראלים, עדיין אין אפשרות לבדוק אם יש לקנדידט תיק במשטרה, אבל בהחלט ניתן למצוא דרך גוגל אם שמו הוזכר בעיתון ישראלי בהקשר בלתי מחמיא כלשהו. אם יש בידכם כתובת אימייל "אמיתית" של אותו אדם (הכוונה היא לא לדואר רשת), ייתכן ששם משפחתו יהיה חלק מהכתובת, או שתופיע בסיומת של הכתובת, אחרי השטרודל, כתובת אתר החברה בה הוא מועסק (יש סיומות לחברות פרטיות בעלות אתרי אינטרנט, למשרדי ממשלה, למוסדות אקדמיים ועוד). ואז, הגיגול יכול להיות פורה עוד יותר. אפשר לחפש גם אם יש לאדם אתר אינטרנט משלו, אם הוא חתם על עצומה פוליטית כלשהי בעברו, ואולי אפילו למצוא תמונות נוספות שלו, פחות מחמיאות מאלה שהוא בחר לפרסם בפרופיל שלו באתר ההיכרויות.

כמובן, אם לאדם שקבעתם איתו למחרת בבית הקפה קוראים משה לוי, או רחל כץ, מן הסתם הגיגול יניב יותר מדי תוצאות בלתי רלוונטיות. אבל אם יודעים עוד קצת פרטים, כמו מקום מגורים, או עיסוק, זה יכול לעזור בהתמקדות.

סטיבן זאקס , מאמן דייטינג ומחבר הספר "מפת בני הזוג: הכלי הנכון לבחירת בן הזוג הנכון", אומר: "אם אתם מתכוונים לגגל מישהו לפני הדייט, כדאי לעשות זאת ביסודיות. לעבור דרך הרבה קישורים, כדי שיהיו מספיק מקורות להצליב את המידע ולאשר אותו. ואם אתם לא בטוחים אם המועמד שלהם הוא שודד בנק בשם זה, עדיף לתת להם ליהנות מן הספק". אבל זאקס ממליץ גם לא להדחיק את זה לחלוטין. נניח שיש לו שם כמו של שודד בנק שמצאתם עליו ידיעות בעיתונים מקוונים. זאקס מציע להתלונן בזמן הפגישה איתו על איזו פאשלה שקרתה לכם באחרונה בבנק - ולראות אם הוא מגלה סימני אי-נוחות.

ולפעמים, השמות דווקא לא רלוונטיים, ואת הפרטים העסיסיים ביותר אפשר למצוא באמצעים אחרים. "דרך טובה יותר לקבל רמזים על האופי האמיתי של המועמד לפגישה היא לגגל את אימייל הרשת שלהם", מציעה ברברה רייט אברנאת'י , מחברת הספר "ונוס למעלה: נשים שנולדו להוביל, והגברים שאוהבים אותן". אברנאת'י, שדבריה מופיעים בגרסה המקוונת של העיתון "סיאטל פוסט אינטליג'נסר", מציינת כי גיגול אימייל הרשת של מישהו עשוי להניב גם הודעות שכתב אותו אדם בפורומים ורשומות שכתב בבלוגים.

"עם גוגל, קל מאוד לגלות אם החתיך החדש שפגשת הגיע אי-פעם לכותרות העתונים, פירסם משהו בכתובים, הורשע בעבירות על חוק ניירות הערך, או יותר גרוע מכך - פירסם מכתבי אהבה לבקסטריט בויז באתר מעריצים. אפשר למצוא עבודות שליש ישנות מהאוניברסיטה, מאמר מערכת בעלון של התיכון, ואפילו תמונה מביכה מחתונה משפחתית", כותבת דבורה שוינמן במאמר ל"ניו-יורק אוברזוור".

צריך להיזהר ולא להגזים עם הגיגול, כדי לא להיחשב מרגלת אלקטרונית. אם כי לפעמים זה מועיל להשתמש בגילויים של גוגל במהלך שיחות עם המועמד (אם, למשל, הסתבר שיש לו אתר על טנטרה, אולי כדאי לקרוא על זה קצת ולהזכיר את הנושא בנונשלאנטיות בשיחה הראשונה) - לרוב עדיף להשתמש במידע הזה לידיעה בלבד. בדרך כלל, אנשים נוטים להיבהל אם מסתבר להם שמחטטים להם בחיים. כלומר, אם גיגלת מישהו - ובהחלט, גגלי לך כאוות נפשך - אל תגלי לו.